תביעה בגין נזקי רטיבות נגד בעלי הדירה שמעל

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

בסוף שנת 1999, רכשה התובעת דירה בת ארבעה חדרים בפסגת זאב בירושלים, והחל משנת 2002, כשנה לאחר קיבלה את החזקה בדירה על פי הסכם מכר, היא סבלה מרטיבויות בדירתה. חברת הקבלן טיפלה בליקויים, אך הרטיבות חזרה בשנת 2007.

התובעת פנתה אל בית משפט השלום בירושלים והגישה תביעה נגד בעלי הדירה שמעל לדירתה בגין נזקי רטיבות, התובעת טענה כי עלות התיקון של הרטיבות היא 35,700 שקלים. בנוסף דרשה שכר דירה בסך של 66,000 שקלים עבור שני חדרים בדירתה, מכיוון שלא ניתן היה להשתמש בהם בשל הרטיבות. ועוד שכר טרחת המומחה, ופיצוי בגין עגמת נפש.

התובעת צירפה חוות דעת של מהנדס מטעמה, שלפיה הרטיבות בחדר הכביסה נובעת מחור אוורור שלא נאטם כראוי, הרטיבות בקיר חדר השינה נובעת מנזילה בצינור מרפסת השירות בדירת השכנים, אשר התפשטה בשל איטום לקוי בדירתם, הרטיבות בתקרת חדר האוכל נובעת מאיטום לא מתאים במשטח ומאדנית שבכניסה לבית השכנים.

חברת הביטוח לא איתרה כל נזילה מהצינורות דירתם של הנתבעים

הנתבעים טענו כי הרטיבות בדירתה של התובעת לא נבעה מליקוי כלשהו בדירתם ואין היא באחריותם. בעקבות תלונות התובעת, הם פנו לחברת הביטוח המבטחת את דירתם, אולם לא אותרה כל נזילה מהצינורות שלהם. הרטיבות היחידה שאותרה בחדר השירות, תוקנה מיד, ולא חלחלו ממנה מים.

הנתבעים צירפו חוות דעת של מומחה מטעם חברת ביטוח, שהעריך כי יש נזילה בדירת התובעת, אך מערכות האינסטלציה בדירתם תקינות, אולם יש חשש לנזילה מצינור הדלוחין של השכן שמתגורר מעל הנתבעים. על סמך בדיקה נוספת קבע המומחה כי גם צינור הדלוחין וגם הצנרת תקינים, ואין מהם נזילה. 

קיימת רטיבות ניכרת פעילה שנובעת מדירת השכנים

בית המשפט מינה מומחה מטעמו, שביקר בשתי הזדמנויות בדירות של הצדדים. מחוות דעתו עלה כי בין החלון לדלת בחדר שינה אחד, ישנה רטיבות ניכרת ופעילה שחודרת בעיקרה ממרפסת השירות בדירת השכנים, ובחדר השינה השני קיימת רטיבות פעילה שנובעת מבעיית איטום בדירתם. בנוסף יש רטיבות בפינת האוכל שחודרת גם לחדר השינה הסמוך, שמקורה בכניסה לדירת הנתבעים ובאדנית שמצויה שם.

במהלך חודש ספטמבר 2012 הודיעו הצדדים על החמרת הרטיבות בשתי הדירות. התובעת טענה כי הנתבעים הזמינו קבלן לעריכת תיקונים ותיקנו את האיטום באמבטיה ובמרפסת השירות. מנגד הנתבעים הכחישו בתוקף כי ערכו תיקונים, אך הודו כי רוקנו את האדנית מרחו אותה בחומר ומילאו אותה מחדש.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, נדרש בית המשפט לקבוע מה מקורן של הרטיבויות בדירת התובעת, והאם יש חבות לנתבעים, ואף התרשם כי הפערים בין הגרסאות העובדתיות אינם כה גדולים. בסופו של דבר קבע על פי חוות דעת של מומחה מטעמו, כי מקור הרטיבות שחלחלה דרך רצפת האמבטיה והשירותים לדירת התובעת, הוא בקיר שהוא חלק מהרכוש המשותף של הבניין, והנתבעים אינם אחראים בגין רטיבות זו. אולם הם אחראים לרטיבות שנובעת מהאדנית והכניסה לדירתם.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 14,500 שקלים

בנסיבות אלה חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: בגין תיקון האדנית סך של 4,000 שקלים, בגין חלקם בתיקוני הרטיבות בדירה בסך של 2,000 שקלים, בגין עגמת נפש סך של 5,500 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.

ת"א 9855-09