סכסוך שכנים בגין נזקים שגרמו ילדים לחצר הבית
דרגו את המאמר |
|
שכנים המתגוררים בעפולה עלית, כאשר גדר מפרידה בין חצרות בתיהם. הגישו ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות, לאחר שנקבע כי ילדיהם של הנתבעים גרמו לנזקים רבים, ובין היתר שברו את הגדר המהווה רכוש משותף ואת מנורת החצר, גרמו נזק לבריכה ואף הרגו להם את התוכים, על כן נדרשו לפצות את התובעים בסך של 7,800 שקלים. הנתבעים הכחישו בתוקף כי הילדים גרמו נזק, ואף טענו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נדרש להכריע בעניין זה.
על פי עובדות כתב התביעה, שהוגשה בבית משפט קמא, התובעים טענו כי החל מחודש מרץ 2014, כאשר עברו להתגורר בשכונה, ילדיהם של הנתבעים מיררו להם את החיים, בכך שהרסו את הגדר, עיקמו את כל מנורות החצר, והשליכו חול, אבנים וחפצים חדים לתוך בריכת השחייה שלהם. עקב כך הם נאלצנו להחליף מים בבריכה, דבר שהגדיל משמעותית את חשבון המים, ואף בשלב מסוים הבריכה נקרעה ונהרסה כליל.
הילד דפק על הכלוב והרג עשרות תוכים
עוד הוסיפו כי הם מגדלים בחצר ביתם תוכים מדברים, והילדים של הנתבעים השליכו מקלות ואבנים עליהם, וכתוצאה מכך גרמו לנזקים רציניים, ואף בנם הקטן נהג לדפוק בעצמה רבה על הכלוב, ובכל דפיקה גרם למותם של התוכים מדום לב, והרג בדרך זו יותר משלושים תוכים.
בית משפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה, וחייב את הנתבעים לפצות את התובעים בגין הבריכה על יסוד הקבלה שהוגשה בסך 5,800 שקלים, ועבור הנזק בגין מות התוכים בסך 2,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך של 350 שקלים.
לאחר מתן פסק הדין, הגישו הנתבעים ערעור וטענו כי לא היו דברים מעולם וכי לא ייתכן שבנם בן שמונה שנים גרם למותם של עשרות תוכים, עוד הוסיפו כי התובעים לא הציגו ולו ראיה אחת על כך שילדיהם גרמו לנזק הנטען, ואף לא הוכחה עלות הנזק שלטענתם נגרם להם. מנגד ביקשו התובעים להותיר את פסק הדין על כנו.
התובעים לא הוכיחו כי הילדים הרסו את הבריכה
עוד ציינו כי התובעים טענו שנגרם להם נזק כלכלי עקב השלכת חול וחפצים לתוך הבריכה, אולם לא טרחו להציג את חשבונות המים כדי להוכיח שנדרשו להחליף מים מדי שבוע. בנוסף טענו כי לאחר ששבו מחופשה הם מצאו את הבריכה קרועה, אולם לא הסבירו כיצד גילו כי היה זה בנם שקרע את הבריכה ואף לא הוצגו בית המשפט צילומי האבטחה.
בנוגע למות התוכים, טענו המערערים כי לא הוכח שתוכים נבהלים מרעש ומתים כתוצאה מדום לב ואף לא סביר כי מידי יום ימותו תוכים רק משום הרעש שחולל בנם בן השמונה. ואף לא הוכחה ממשית אודות שווי התוכים.
בית המשפט קיבל את טענות המערערים, והעדיף את גרסתם על פני זו שהציגו התובעים, ובסופו של דבר קיבל את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט קמא וחייב את התובעים בהוצאותיהם של הנתבעים בשתי הערכאות בסך של 1,500 שקלים.
רע"א 20137-05-15