האם הקבלן נדרש לפצות את הלקוח בגין ליקויי בניה?

דרגו את המאמר

קבלן שיפוצים שלא קיבל את מלוא התמורה לביצוע עבודתו פנה לבית משפט השלום באשקלון והגיש תביעה נגד הלקוחות בגין הפרת הסכם השיפוצים. במקביל הגישו הלקוחות תביעה שכנגד, בטענה כי העבודה לא הושלמה ואף נותרו ליקויים רבים בביתם, על כן דרשו לקבל פיצויים בגין עגמת נפש עקב ליקויי בניה, עלות התיקונים ופיצוי עבור דיור חלופי לתקופת תיקון הליקויים.

בחודש יוני 2011 התובע שהוא קבלן שיפוצים, התקשר עם הנתבעים בהסכם לביצוע עבודות קבלניות בביתם. ההסכם בין הצדדים נערך על בסיס הצעת מחיר, ולאחר פירוט העבודות נקבע מחיר בסך כולל של 240,000 שקלים. הנתבע שילם עבור חלק מהסכום במזומן, ועבור היתרה מסר שיק דחוי על סך של 80,000 שקלים, אשר הופקד במועד פירעונו וחולל.

הלקוח הביע התנגדות לביצוע שיק ביטחון עקב ליקויי בניה

הלקוח טען כי השיק חולל עקב ליקויי בניה ועבודות שלא בוצעו בניגוד למוסכם. לפיכך התובע הגיש את השיק לביצוע בהוצאה לפועל, אולם הנתבע הגיש את התנגדותו, בטענה כי הקבלן לא ביצע את כל העבודות שהתחייב, והותיר ליקויים בשווי של 138,000 שקלים ואף ציין כי השיק ניתן כביטחון לתשלום מזומן שיינתן לאחר מסירתו, בתום ביצוע העבודות.

הקבלן העמיד את סכום התביעה בסך 161,062 שקלים, מעבר לסכום השיק שחולל, בגין יתרת התמורה החוזית ופיצויי קיום בגין מניעת רווח קבלני, הפסד רווח מעבודה אחרת, עגמת נפש והוצאות. עוד הוסיף כי הלקוח טען כי אין באפשרותו להמשיך ולשלם וביקש להפסיק את העבודות, על כן לא השלים את עבודות הבניה.

מנגד טען הלקוח כי גמר החשבון הוא סכום סופי שכולל גם עבודות שהיה על הקבלן להשלים, ואף טען כי שילם במזומן לתובע ולקבלני המשנה מטעמו, אולם לא נקב בסכום, ועתר שוב לקיזוז החוב מעלות הליקויים בבית.

המומחה העריך כי בבית קיימים ליקויים בשיפוע המקלחונים ובהדבקת הריצוף

בית המשפט מינה מהנדס מטעמו, כדי שיעריך בחוות דעת את היקף העבודות שבוצעו, שוויין ושיעור הליקויים. לאחר בדיקה מקיפה מצא המומחה כי שווי העבודות שבוצעו בפועל עומד על סך של 180,100 שקלים. בנוסף מצא כי ישנם ליקויים מעטים הנוגעים לשיפוע המקלחונים, ולחוזק הידבקות הריצוף, כאשר עלות התיקונים עומדת על סך 58,264 שקלים.

בית המשפט השתכנע כי הקבלן לא הגיע להשלים את העבודות, אולם סמוך לאחר מסירת השיק הצטייד הלקוח בחוות דעת שעל בסיסה ביטל מאוחר יותר את השיק. עם זאת, שעה שהלקוח לא שילם תשלום מרכזי מהתמורה המוסכמת, הקבלן לא היה חייב להשלים את ביצוע התיקונים.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע זכאי להיפרע מהשיק שהוגש לביצוע, בקיזוז 45,000 שקלים. לפיכך חייב את הלקוח לשלם לתובע סך של 35,000 שקלים. התביעה שכנגד נדחתה, על כן הנתבע יישא בהוצאות המשפט של תובע ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 שקלים.

ת"א 31799-11-11