האם הסכם הקומבינציה עם חברת הקבלן יבוטל, בשל איחור בתשלום?

דרגו את המאמר

חברה קבלנית ערערה לבית משפט העליון, בבקשה לבטל את הסכם הקומבינציה שנכרת בינה לבין בעל הדירה, מאחר ולא עמד בתשלומים על הדירה החדשה שהובטחה לו בתמורה לדירתו הישנה.

במסגרת הסכם קומבינציה שנכרת בין בעלי דירות בבניין משותף במרכז הארץ, סוכם כי חברת הקבלן תבנה על חלקת המקרקעין בניין חדש ובתמורה הדיירים יקבלו זכויות על הדירות בבניין.

חלקו של המשיב הוערך כשווה ערך לדירה בת שלושה וחצי חדרים, בעוד שהדירה המיועדת היא בת ארבעה חדרים, לכן הוסכם בין הצדדים כי המשיב יוסיף סכום של 187,000 שקל, בשלושה תשלומים שווים, עד למועד מסירת הדירה.

חברת הקבלן הגדילה את שטח הדירה ודרשה תשלום נוסף

חברת הקבלן הקימה את הבניין על השטח, אך התכנית שונתה, לאחר החתימה על ההסכם, כך שבמקום דירות ארבעה חדרים כמתוכנן, נבנו דירות בנות חמישה חדרים. החברה פנתה אל המשיב ודרשה ממנו תמורה נוספת, עבור החדר הנוסף. המשיב דחה את הדרישה, בטענה כי היא לא נכללה בהסכם ובמסגרת הליך בוררות נקבע כי אין מקום לתשלום על החדר הנוסף, מאחר והחברה הגדילה את הדירה מבלי להתייעץ עם המשיב. לבסוף הוחלט כי המערערת תישא ב-70% משווי החדר והמשיב ישתתף ב- 30%, מסך כל הסכום.

החברה טענה כי המשיב לא העביר את התשלום הראשון

לאחר שניתן פסק הבוררות, טענה המערערת כי המשיב טרם העביר את התשלום הראשון על פי ההסכם והיא רואה במשיב כמי שהפר את ההסכם הפרה יסודית, על כן הוא נדרש להעביר לידיה את התשלום תוך שבעה ימים בתוספת ריביות, ואם לא יעשה זאת ההסכם יבוטל. כמו כן, היא הגישה תביעה לסעד הצהרתי. מנגד טען המשיב, כי הוא ניסה להעביר את התשלום, אך המערערת סיכלה את ניסיונותיו, והוסיף כי לפי ההסכם התמורה בגין איחור בתשלומים, היא עיכוב במסירת הדירה, או מכירתה לצד שלישי, במידה והוא אינו עומד בתשלומים עד למועד שנקבע בהסכם.

בית משפט המחוזי דחה את התביעה, לכן ערערה החברה לבית המשפט העליון, וחזרה על טענותיה בנוגע להפרה יסודית של ההסכם בשל האיחור בתשלום הראשון ובקשה לבטלו, והוסיפה כי בינתיים חלף גם מועד מסירת התשלום השני.

שני הצדדים פעלו שלא בתום לב

בית משפט העליון קבע כי המשיב הפר את ההסכם, מאחר ולא עמד בחובתו ולא העביר למערערת את התשלום הראשון, לכן המערערת רשאית לבטל את החוזה בין הצדדים. בית המשפט דחה את הטענה כי המערערת לא אפשרה לו להעביר את התשלום, וקבע כי הוא נדרש לנקוט בפעולות אקטיביות, על מנת להוכיח את כוונתו לעמוד בהסכם ולשלם לחברה.

עוד קבע בית המשפט כי החברה שלא דרשה את התשלום במועד שנקבע, פעלה בשאננות ולכן הפרת ההסכם אינה בגדר הפרה יסודית והיא לא זכאית לפיצויים בגין האיחור.

בית המשפט ציין כי המשיב לא יכול לקבל את דירתו המקורית חזרה, מאחר והבניין החדש כבר הוקם, לכן קבע כי המערערת תשלם למשיב את הסכום עבור דירתו המקורית ותקבל את מלוא הזכויות בדירה. בנוסף המשיב יישא בסכום הוצאות המשפט בסך 25,000 שקל.

ע"א 7021/12