השכנה אוספת גרוטאות בשטח הבית המשותף, מה יעשו השכנים?

דרגו את המאמר

בעלת דירה בבית משותף הלוקה בהפרעה נפשית, אוגרת באובססיביות חפצים ישנים, בביתה ובשטח המשותף של הבניין. הדיירים התלוננו בפניה פעמים רבות, ללא הועיל, בעקבות הריח והזוהמה שהיא מייצרת, והחליטו לבסוף לפנות לבית המשפט בבקשה לסלק את האשפה ולהגיש כנגד השכנה צו שימנע ממנה לאסוף את החפצים בשטח המשותף.

השכנה אוספת זבל בחצר המשותפת ובחדר המדרגות ומזהמת את הבניין

ארבעה שכנים התאגדו יחד והגישו תביעה כספית ובקשה למתן צו עשה, לבית משפט השלום בתל אביב- יפו, כנגד השכנה שאוגרת גרוטאות בתחומי הבית המשותף וכנגד עיריית חולון, בטענה שהיא אינה אוספת את האשפה בתדירות מספקת ואינה מטפלת בבעיה כראוי.

לטענת התובעים, שכנתם המשותפת, הסובלת מהפרעה נפשית, אוגרת בקבוקים ישנים, ברזלים, בגדים משומשים וחפצים שונים באובססיביות, היא מאחסנת אותם בביתה וגולשת לשטח הבניין המשותף, הכולל את החצר, חדר האשפה, המקלט וחדר המדרגות. דיירי הבניין חיים שנים רבות בצל הגרוטאות שהנתבעת אוספת בכפייתיות, באופן שפוגע באיכות חייהם, בשל מפגעי הריח והמזיקים השורצים בין החפצים הישנים.

הבניין נוקה ביסודיות על ידי הנתבעות, טרם ביקר בית המשפט במקום

התביעה החלה להתנהל כתביעה קטנה, אולם בשל מורכבותה החליטה השופטת להעביר את ההליך לתביעה אזרחית וכחלק מהדיון המשפטי, נערך סיור בבניין המדובר. בעת הביקור במקום, הבניין נמצא במצב סביר, אך בית המשפט התרשם, כי לפני הביקור, בוצע ניקיון מאסיבי בבניין, הן מצד השכנה והן מצד העירייה ואף הנתבעת העידה כי האזור פונה באמצעות משאית ומנוף, ובסיוע של חמישה פועלים.

עיריית חולון טענה כי היא מודעת לבעיה ומטפלת בנתבעת באמצעות דרישות לפינוי, מתן צווים המאפשרים לעירייה לפנות את הפסולת מדירתה וניהול הליכים פליליים נגדה. לטענת העירייה, הנתבעת אינה מתנגדת כלל לביצוע הפינויים מדירתה ואף מעודדת ומשבחת את פעולות העירייה. כחלק מההליך הפלילי, חייב היועץ המשפטי את הנתבעת לעבור טיפול נפשי ולהיפגש עם קצינת מבחן ואכן הוכח כי היא מקבלת כיום טיפול ולוקחת תרופות מתאימות.

בעקבות הפרעה נפשית, הנתבעת אינה מסוגלת לשלוט במעשיה

הנתבעת היא אם לילדים ולנכדים ובנסיבות קשות היא שכלה את אחד מבניה. הנתבעת היתה מטופלת במחלקה לבריאות הנפש במשך שנים רבות ובשל בעיה נפשית היא אינה מסוגלת להשתלט על התנהגותה, אך היא מודעת שהדבר פוגע בה ובסביבה. הנתבעת מקווה כי הטיפול הנפשי אותו היא מקבלת כיום, יעזור לה לטפל בבעיה.

לאחר הביקור בבניין המשותף ושמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט, כי הנתבעת אכן גורמת נזק לשכנים ופוגעת באיכות החיים בבית המשותף. אך עם זאת קבע כי השכנה אינה שולטת במעשיה, בעקבות מחלת הנפש ממנה היא סובלת, ומקווה כי הטיפול הנפשי ישפר את מצבה והתנהגותה.
השופטת הצליחה להגיע לפשרה בין הצדדים, בה התובעים ויתרו על הפיצוי הכספי ועל הנתבעת נאסר להניח חפצים בשטח המשותף. במידה והנתבעת לא תשמור על הסדר, התובעים רשאים לנקוט נגדה בהליכים משפטיים.

עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהעירייה התרשלה בפעולתה ובהתחשב בכמות הפסולת החריגה הנצברת בשטח הבית המשותף, העירייה פועלת ללא דופי, מבלי לחייב את הדיירים בתשלום נוסף. ולכן התביעה נגד העירייה נדחתה. השופטת החליטה, לאור נסיבות המקרה, לא לחייב אף אחד מן הצדדים בהוצאות המשפט.