מי רשאי לעבור בשביל בבית דו משפחתי?

דרגו את המאמר

התובעת עתרה לבית משפט השלום באשקלון, למתן צו מניעה לשכניה, במטרה למנוע מהם לעבור ולהשתמש בשביל הנמצא בין שני הבתים, ללא רשותה.

התובעת מתגוררת בשכנות לצד הנתבעים בבית דו משפחתי באשקלון, הרשום כבית משותף, לבתים של שני הצדדים מוצמד שטח, וביניהם קיים שביל מעבר, שעובר דרך ביתם של הנתבעים ומגיע בסופו אל בית התובעת.

התובעת טוענת כי הינה בעלת זכות מעבר בלעדית, בהתאם לתקנון הבתים המשותפים, באופן ששולל את זכות השימוש של הנתבעים.

מנגד טוענים הנתבעים, שהשביל נמצא על שטח הבית שלהם, והתובעת הינה בעלת זכות מעבר בלבד והיא אינה רשאית למנוע מהם את השימוש בשביל.

לפי תקנון הבית המשותף התובעת רשאית לעבור בחופשיות בשביל

בתקנון המוסכם של הבית המשותף הוחלט על ידי בעלי המקרקעין להוציא חלקים מהרכוש המשותף ולהצמיד אותם לדירות, ביניהם הקרקעות שמתחת לדירות. שביל המעבר שמוצמד לדירתם של הנתבעים, מקנה לנתבעת לפי התקנון, את הזכות לעבור בה באופן חופשי ברגל, או בכלי רכב, בכל שעות היממה.

השכנים צריכים לבקש רשות מהתובעת לפני שהם רוצים לעבור בשביל

לטענת התובעת, לה יש את זכות המעבר הבלעדית בשביל, והשביל הוצמד לחלקתם של הנתבעים באופן פורמאלי ומטעמי נוחות בלבד. וזכות המעבר המופיעה בתקנון הינה זיקת הנאה ומהווה זכות מעבר בלעדית ולנתבעים אין צורך לעשות בו שימוש, משום שהכניסה לבית שלהם, נמצאת בחזית. עוד טענה התובעת, כי בכל פעם שהנתבעים רוצים לעבור בשביל, או לעשות בו שימוש אחר, הם צריכים לבקש את רשותה.

התובעת מבקשת שהשכנים יפנו את הצנרת והמזגנים שלהם מהשביל

התובעת הוסיפה שהנתבעים חוסמים את השביל, לצורך פריקת ציוד ובעלי מקצוע שמגיעים לעבוד את הנתבעים מפריעים לה בדרכה ופוגעים באיכות החיים שלה. התובעת צרפה חוות דעת של מהנדס בנין ולטענתו על פי הרשום בטאבו שביל הגישה שייך לתובעת בלבד ואף קבע כי ישנן חריגות בניה בביתם של הנתבעים. וכן, פסולת הבניה על השביל, הצינורות ופתיחת פתח מעבר בחומה של השכנים, הינם בניגוד להיתר הבניה ואף מסכנים את העוברים בשביל.

התובעת עתרה למתן צו מניעה, האוסר על הנתבעים להשתמש בשביל ולסלק משם כל פריט שלהם, כמו מזגנים וצנרת ולאטום בלבנים את השער שנפרץ בניגוד להיתרי הבנייה. עוד עתרה התובעת לתשלום עבור דמי שימוש בשביל בסך של 159,064 שקלים, בגין מטרד היחיד.

השביל נמצא בבעלות הנתבעים ולתובעת קיימת הזכות לעבור בו כרצונה

הנתבעים דחו את טענת התובעת, וטענו כי השביל היה חלק מהרכוש המשותף, אך על פי התקנון, הוא הוצמד לביתם ונמצא כיום תחת בעלותם. הנתבעים הודו כי לתובעת יש זכות מעבר ברגל או ברכב, אך הם זכאים לעשות בו שימוש, מבלי לפגוע בזכותה לעבור בחופשיות.

עוד סיפרו הנתבעים כי שביל המעבר מוביל ליחידת דיור שנמצאת בבעלותם, והדייר שגר בשכירות ביחידה, עושה לעיתים שימוש בשביל, ומעביר את האופנוע שלו בכדי להגיע לדירה, אך הוא לעולם לא מחנה שם את רכבו.

האם הנתבעים הפרו את זכויות הנתבעת בשביל המעבר?

בית משפט השלום באשקלון נדרש להכריע מהו טיב "זיקת ההנאה" של התובעת והאם הנתבעים הפרו את זכותה של התובעת למעבר בשביל. לאחר ששמע את הטענות הצדדים, ועיין בתקנון ובצו רישום הבית המשותף, השתכנע בית המשפט כי לתובעת אין זכות מעבר בלעדית והיא אינה רשאית למנוע מהנתבעים לעשות בו שימוש.

"זיקת ההנאה", של התובעת אינה שוללת את זכות הבעלות של הנתבעים בשביל המעבר, והם יכולים להשתמש בו, כל עוד זכותה לעבור נשמרת.
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת לשלם את הוצאות המשפט בסך 16,000 שקלים.