רכישת דירה לפי חוק הדיור הציבורי

דרגו את המאמר

חוק הדיור הציבורי מעניק זכאות לדיירים אשר מתגוררים בתנאי שכירות בדיור ציבורי חמש שנים רצופות ומעלה, ללא נכסים אחרים בשווי שעולה על 350,000 שקלים, לרכוש את הדירה שבה הם מתגוררים בעלות נמוכה, בהתאם לקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון.

תכליתו של חוק הדיור הציבורי משנת 1998, היא לספק פתרונות דיור לחסרי דיור, שאינם מסוגלים מפאת מצבם הכלכלי, לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי, כולל: משפחות המצויות בקשיים פיננסיים, משפחות חד הוריות, נכים ועולים חדשים. החוק מעניק לדיירי הדיור הציבורי את הזכות לרכוש את הדירה שבה הם מתגוררים במחיר נמוך ממחירי השוק, וההכנסות ממכירת הנכסים מיועדות עבור בניית דירות חדשות לצורך חידוש המאגר.

זכות רכישה לפי חוק הדיור הציבורי נכנסה לתוקף בשנת 2014, והיא אמורה לפעול עד סוף שנת 2017. על פי הוראות החוק, דיירים אשר מתגוררים בפועל בשיכון ציבורי מעל חמש שנים, רשאים לקנות את הדירה בעלות מופחתת ולהפוך להיות בעלים של נכס הניתן להורשה, ובדרך זו לצאת ממעגל העוני וגם לשפר את מעמדם הכלכלי של הצאצאים.

זכאות למענק בסיסי ומענק לפי ותק

הזכאים לדיור ציבורי יכולים לרכוש דירה במחירי השוק החופשי על פי קביעת שמאי ממשלתי, לאחר ניכוי שני מענקים: מענק בסיסי ומענק מהמדינה לפי ותק. המענק הבסיסי נע בין 20% עד 65% ממחיר הדירה, לפי אזור המגורים והרכב המשפחה, ומענק לפי ותק מחושב על פי השנים שבהם מתגורר הזכאי בדירה, כך ככל שהוא מתגורר בה יותר שנים, כך ההנחה תהיה גדולה יותר.

מענק מותנה הוא הסכום המתקבל משני המענקים. המענק לכל אחת מעשר השנים הראשונות לפי שיעור של 4% מהמחיר הבסיסי, ולכל אחת מהשנים 11 עד 20, בשיעור של 3% מהמחיר הבסיסי ועבור כל שנה נוספת המענק יגדל בשיעור של 2% מהמחיר הבסיסי.

זכויות דייר ממשיך בדיור ציבורי

בהתקיים תנאים מסוימים, כאשר דייר אשר זכאי לרכוש נכס בדיור ציבורי נפטר או עובר למוסד סיעודי, זכאי קרוב משפחתו שהתגורר עמו שלוש שנים רצופות ומעלה בדירה, סמוך למועד פטירתו או למועד שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרכוש את הדירה על תקן דייר ממשיך.

דייר ממשיך נדרש לעמוד בתנאי שאין בבעלותו דירה או מקרקעין אחרים שהשווי שלהם מעל 350,000 שקלים, ולא הייתה בבעלותו או בבעלות בן זוגו או ילדו דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים הקודמות לפטירת הזכאי או למועד שבו עבר למוסד סיעודי.

אם דייר התגורר בדיור ציבורי וכאשר הגיע לגיל הפרישה, לא היו לו בן זוג, ילדים, נכדים או הורים. או אם היו לו בן או בת זוג ושניהם הגיעו לגיל הפרישה ללא ילדים, נכדים או הורים, הוא אינו זכאי לרכוש דירה במסגרת חוק הדיור הציבורי. גם דייר שהפר את תנאי הסכם השכירות או קיבל מהמדינה סיוע ברכישת דירה לפי חוק הלוואות לדיור, אינו זכאי לרכוש דירה לפי חוק הדיור הציבורי.