תמ``א 35, מה הוראות התכנית?

דרגו את המאמר

בשנת 2005, הממשלה אישרה את תכנית תמ"א 35 שהיא תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, פיזור אוכלוסייה, פיתוח ושימור, שמטרתה לפתח אזורים עירוניים תוך שמירה על שטחים פתוחים למען הדורות הבאים. התכנית יוצרת שפת תכנון לצרכי בניה ופיתוח תוך התייחסות לטבע, לחקלאות, לנוף ולמורשת הארץ, כדי לשמור על צביונה.

התכנית חלה בכל שטחי המדינה שבהם חל החוק הישראלי, ומטרתה לתת מענה תכנוני עד לשנת 2020, לצורכי בנייה ופיתוח, תוך הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים עירוניים וצמצום תופעת הפרברים, ומתן התייחסות לייעודי קרקע ולשימושיה, לתשתיות במרחב, לשימור אתרים ולפיתוח עתידי על בסיס תחזיות דמוגרפיות.

תכליתה המרכזית של תמ"א 35 היא לאזן בין צרכי הפיתוח של המדינה לבין הרצון לשמור שטחים פתוחים ובעלי ערכי טבע ונוף מיוחדים לטובת התושבים ודורות העתיד. התכנית שואפת למנוע בנייה לצורך פיתוח עירוני באזורים הפתוחים, לכן היא נותנת עדיפות לפיתוח צמוד דופן, בתוך או צמוד למרכזים עירוניים קיימים. 

שינוי השפה התכנונית באמצעות מרקמים

תמ"א 35 מחלקת את המדינה למרחבים שבהם ניתן לבצע היקפי פיתוח, והיא מגדירה ארבעה מרכזים עירוניים, שהם: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, וביניהם מתקיימת חציצה של מרקמים לא עירוניים, כפריים וחופיים, הזוכים לרמות שימור בהתאם למאפייניהם.

מטרת המרקם העירוני היא לאכלס את רוב הפיתוח הצפוי. האזורים העירוניים יפותחו באמצעות תשתיות כבישים, תחבורה ציבורית, מים וחשמל, תוך הבטחה על שמירת שטחים פתוחים עירוניים ובין עירוניים, ושימור מרחבים רציפים בעלי ערכי טבע, חקלאות ונוף.

כדי לשמור על המרקם הכפרי הקיים, יכוון פיתוח מיוחד של יישובים כפריים, כולל שטחי תעסוקה, שטחים חקלאיים ושטחים המיועדים לתיירות כדי לעודד פעילות פנאי ונופש. בתנאי שלא ייפגע אופיו הכפרי חקלאי של המקום ויישמר הרצף של שטחים פתוחים וחקלאיים.

תכנון ופיתוח מרקם חופי נועד לשמור על החופים הפתוחים לאורך המדינה, כך שהחוף יוכל להישאר ככל הניתן פתוח ונגיש לציבור. התכנון והפיתוח של המרקם החופי יבוצע בזיקה נופית ותפקודית לים, לחוף ולשטח הפתוח העורפי, כדי לשמור על שילובם המוגבל והזהיר בערכי המרקם.

עקרונות מרכזיים של הארגון המרחבי

הארגון המרחבי של תמ"א 35 מבוסס על שני עקרונות מרכזיים. האחד, עקרון הפיזור המרוכז, שלפיו פריסת האוכלוסייה תאורגן בשיטה של פיזור ברמה לאומית וריכוז ברמה אזורית. משמעותו המרחבית היא בנייה ופיתוח עירוני בצמוד לבנייה עירונית נוכחית, יצירת גושים גדולים תוך ניצול מרבי של הקרקע במרקמים עירוניים.

השני הוא עקרון המבנה המטרופוליטני של מערכת היישובים, ולפיו רוב היישובים העירוניים ואזורי התעסוקה מאורגנים במסגרות מטרופוליטניות, כאשר מטרופולין תל אביב הוא בשלב ההתפתחות הבוגר ביותר, חיפה וירושלים נמצאים בשלב התפתחות בינוני, ומטרופולין באר שבע נמצא בשלבי התפתחות התחלתיים. על פי התכנית, כל אחד מהאזורים מהווה מקווה תעסוקה בעל עצמאות תעסוקתית גבוהה. על כן הנגישות הפנימית מאפשרת חיבור נוח בין אזורי המגורים והתעסוקה אל המרכז הראשי והמשנה של המטרופולין, כדי לשמור על תפקודו הכלכלי ופעילותו השוטפת של המטרופולין על תושביו ועסקיו.