איחור של שלושה חודשים ו- 20 ימים במסירת דירה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

הדירה נרכשה בפרויקט בניה בחדרה מהנתבעת, שהיו לה זכויות במספר דירות בפרויקט במסגרת הסכם קומבינציה. בחוזה המכר נקבע מועד מסירת הדירה, אך בפועל היא הייתה מוכנה למגורים רק כעבור כמעט ארבעה חודשים. על כן תבעו בני הזוג שרכשו את הדירה את הפיצוי המוסכם בחוזה בסכום של 100 אלף שקלים, וכן עוד 4,000 שקלים עבור כל חודש של איחור. בסופו של דבר נקבע לפני שבוע (יום ה') בבית משפט השלום בחדרה כי המוכרת תשלם פיצוי בסך של כ-65 אלף שקלים בהתאם למשך האיחור, וכן תשלם את הוצאות התובעים במשפט שהסתכמו בסך של כ-11 אלף שקלים.

בכתב ההגנה טענה המוכרת שכלל לא היה עיכוב במסירה, משום שהחזקה בה הועברה לידי הרוכשים עוד לפני המועד הנקוב בחוזה. מלבד זאת טענה שהתחייבה לשלם 4,000 שקלים במקרה של איחור במסירה עבור כל תקופת העיכוב ולא עבור כל חודש.

האם העובדה שלרוכשים הייתה אפשרות לאחסן את חפציהם נחשבת כאילו קיבלו את החזקה בדירה?

ואכן, לתובעים אמנם הייתה אפשרות להעביר את חפציהם לדירה עוד לפני המועד, והם שילמו על כך 300 אלף שקלים. ואולם, באותו מועד המבנה טרם קיבל טופס 4 ועוד לא חובר לתשתיות, כך שלמעשה הדירה עוד לא הייתה ראויה למגורים באותה עת. על כן טענה המוכרת כי גם אם הדירה לא נמסרה באופן מלא, לא ניתן להתעלם מכך שהיא נמסרה באופן חלקי לכל הפחות כבר בזמן זה.

מחלוקת נוספת בין הצדדים נגעה לניסוח הסכם מכר, כאשר התובעים טענו כי לפי ההסכם מגיע להם פיצוי בסך 4,000 שקלים עבור כל חודש של איחור, בעוד הנתבעת טענה בתוקף שמדובר על פיצוי בגין כל תקופת האיחור.

הקבלן שהיה אחראי על פרויקט הבניה זומן לעדות מטעם ההגנה, אך עדותו הותירה רושם שלילי על השופטת והיא קבעה שאינה מאמינה לדבריו, שלפיהם היו בדירה מים זורמים והייתה אפשרות לחבר אותה לחשמל זמני עוד לפני קבלת טופס 4.

השופטת העבירה ביקורת חריפה על דרך התנהלותו של הקבלן, אשר התגורר בדירת הפנטהאוז באותו בנין וחיבר את דירתו למים וחשמל לפני שהתקבל אישור לכך מהרשויות. במעשיו הוא עשה דין לעצמו וזלזל בהוראות החוק, קבעה השופטת, ותשובותיו המתחכמות חיזקו את טענות התביעה. הוא אף הכחיש תחילה כי העיכוב בקבלת ההיתר לחיבור לתשתיות נבע מחריגות בניה שביצע, ורק בהמשך נאלץ להודות שביצע חריגות בניה ולכן היה צריך להגיש לרשויות תכניות חדשות כדי להכשיר את הבניה.

מעבר לכך ציינה השופטת כי חיבור דירה חדשה לחשמל זמני ללא היתר הוא פעולה לא חוקית ואסורה, כך שגם אם הייתה מקבלת את עדותו של הקבלן כי הציע לתובעים לחבר את הדירה באופן לא חוקי, ודאי שלט ניתן לזקוף לחובתם את העובדה שסירבו להפר את החוק בצורה זו.

על כן קבעה השופטת כי החזקה בדירה נמסרה באיחור של שלושה חודשים ו-20 ימים, ובהתאם לכך קבעה את גובה הפיצוי על סך של כ-65 אלף שקלים. נוסף על כך היא חייבה את הנתבעת לשלם את ההוצאות המשפטיות של הרוכשים בסך של כ-11 אלף שקלים.

ת"א 45548-04-15