השוכרים שהפרו את החוזה ביקשו את סכום הערבות שחולטה

דרגו את המאמר

לאחר שהתברר לשוכרים כי בעלת הבית אינה מתכוונת להשתתף בדמי התקנת המעלית בבניין, הם ביקשו לצאת מחוזה השכירות לפני תום התקופה, לאור הריונה המתקדם של השוכרת. אולם למרות שהציגו בפני בעלת הדירה שוכרים פוטנציאליים, הדירה לא הושכרה ובעלת הדירה השתמשה בשטר החוב עקב הפרת חוזה.

בתחילת שנת 2013, התובעים שכרו דירה בתל אביב לתקופה קצובה בת 11 חודשים, ועל פי הסכם השכירות העמידו לרשות בעלת הדירה שטר ביטחון להבטחת התחייבויותיהם. כעבור מספר חודשים ביקשו התובעים לעזוב את הדירה לפני תום החוזה, ואף הביאו מספר שוכרים פוטנציאליים. לבסוף לא הושכר הנכס לשוכרים הפוטנציאליים והתובעים עזבו את הדירה. עקב כך בעלת הדירה מימשה את שטר הביטחון והתובעים עתרו לבית משפט לתביעות קטנות בחדרה לחייבה בהשבת סכום השטר ובסכומים נוספים.

בעלת הדירה הבטיחה לשוכרים כי בבניין תותקן מעלית

לטענת התובעים, בין הצדדים נערכה פגישה במהלכה בחנו את הדירה, והחליטו כי הם מעוניינים לשכור את הנכס וחתמו על חוזה שכירות. עם זאת התובעת שהיתה בתחילת הריונה, גילתה רק לאחר שבחנה את הדירה כי המעלית בבניין אינה זמינה עבור המושכר. בעלת הדירה הבהירה במהלך הפגישה כי מדובר בעניין פעוט שיוסדר ללא כל קושי, ועבור השימוש יהיה צורך לשלם מעט יותר לוועד הבית.

לאחר שנכנסו התובעים אל הדירה והריונה של התובעת התקדם, התברר להם כי בעלת המושכר אינה מתכוונת להסדיר את השימוש במעלית, ואף מדובר בסוגיה המצריכה תשלום דמי השתתפות מצדה והיא אינה יוצרת קשר הוועד להסדרת העניין ואין בכוונתה לעשות כן.

בלית ברירה נאלצו השוכרים להפסיק את תקופת השכירות טרם סיום התקופה המיועדת, לאור התקדמות ההריון והקשיים הנלווים לכך עקב אי שימוש במעלית, על כן הודיעו על כוונתם לעזוב וביקשו להעמיד שוכרים חלופיים תחתם. עוד ציינו כי בעלת הדירה מצאה סיבה לפסול כל שוכר פוטנציאלי שהוצע, והוסיפה תנאים חדשים שלא נכללו בהסכם הקודם, כמו דרישה לחתימת ערבים וכדומה.

בעלת הדירה כלל לא התכוונה להשתתף בהתקנת המעלית

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי בעלת הדירה התחמקה מביצוע התשלום לוועד הבית עבור דמי השתתפות בהתקנת מעלית לבניין ולא כפי שביקשה להציג בפני השוכרים. וסבר כי זו הסיבה שהשוכרים לא פנו בעצמם לברר כיצד ניתן להשמיש את המעלית בעבור דירתם, וזו גם הסיבה שהעסקה עם חלק מהשוכרים הפוטנציאליים שהוצעו כשלה.

עוד קבע כי התובעים עזבו את המושכר, לאחר שמסרו הודעה מוקדמת, ופעלו כמיטב יכולתם למציאת שוכרים חלופיים, לפיכך עמדו בחובת תום הלב החלה עליהם בקיום חובותיהם על פי חוזה השכירות.

בנסיבות אלו קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את בעלת הדירה לשלם לתובעים סך של 20,265 שקלים, הכולל את סכום הערבות שחולטה והחזר חלקי לחודש השכירות האחרון, בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,500 שקלים.

ת"ק 10122-09-14