האם השוכר זכאי לפיצוי בגין פינוי החנות?

דרגו את המאמר

בעל חנות בבאר שבע  הגיש תביעה לפינוי מושכר וביקש לפנות את השוכר בשל אי עמידה בתשלום דמי שכירות, ועקב סכסוך עם השוכר החלופי שבעקבותיו החליט השוכר על דעת עצמו להחליף את המנעולים ולעשות שימוש בנכס שלא כדין. בית משפט השלום בבאר שבע הגיע להחלטה כי דין התביעה לפינוי מושכר להתקבל.

התובע, יליד 1925, הוא הבעלים של החנות מאז שנת 1958. הנתבע, יליד 1976, בעל חנויות לממכר ירקות ופירות, המצוי כעת בהליכי פשיטת רגל וחשבונו מוגבל. בחודש יוני 2011 הצדדים חתמו על חוזה שכירות, להשכרת החנות תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים למשך 8 שנים.

עקב קשיים כלכליים ביקש הנתבע לשים תחתיו שוכר חלופי

בעל החנות טען כי השוכר הפר את ההסכם, ומאז חודש יוני 2014, לא שילם את שכר הדירה ואת חשבונות הארנונה כנדרש, אולם הוא אפשר לו להמשיך להשתמש בנכס, ולא בקש ממנו לפנותו, ולפנים משורת הדין אפשר לו להתגורר בחנות.

בחודש אוגוסט 2014, פנה השוכר אל בעל החנות וביקש לצאת מהחוזה לפני הזמן, ולשים תחתיו שוכר חלופי עקב קשיים כלכליים. בהמשך נמצא שוכר מתאים ונחתם עמו חוזה שכירות חדש, במסגרתו הופקדו בידי התובע צ'קים עבור דמי שכירות בגין שתי שנות שכירות.

עם זאת מאותו רגע השתבשו העניינים והתובע מצא עצמו בעיצומו של מעשה נוכלות, כאשר מצד אחד טען הנתבע כי החנות הושכרה לנוכל ורמאי, ומנגד טען השוכר החלופי כי הנתבע חטף מידיו בברוטליות את המפתחות לחנות, החזיק במושכר ועשה בו כשלו. השוכר החלופי ביקש מהתובע לבטל את הסכם השכירות היות ואין כל מקום כי יוסיף וישלם בגין שכירות אותה אינו מממש.

הנתבע דרש כספים תמורת פינוי החנות

התובע טען כי פנה אינספור פעמים לנתבע וביקש ממנו שיסלק ידו מהמושכר, כדי שהשוכר החלופי יוכל לממש מחדש את החזקה, אולם הנתבע התנה את פינוי המושכר בכך שהתובע ישלם לו סך של 30,000 שקלים, שהוא הסכום שהשוכר החלופי נדרש לשלם לו.

הנתבע טען כי חוזה השכירות נכרת במקור למשך 8 שנים, ובמהלך תקופת השכירות הוא השקיע בנכס והשביח אותו. על כן הודיע לתובע כי לא יעביר את המושכר לשוכר אחר מבלי שיקבל פיצוי על פינוי מוקדם, ופיצוי על מוניטין ועל כל ההשקעה במושכר. עוד טען כי הוא מעולם לא נתן אישור לתובע להפסיק את חוזה השכירות עמו, לא בכתב ולא בעל פה.

הנתבע הפר לאורך זמן את הסכם השכירות ולא עמד בתשלומים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את עדותו של התובע והשתכנע כי הנתבע חדל מתשלום שכירות וחובותיו, לפיכך הפר את הסכם השכירות שבין הצדדים, והתובע זכאי לבטל את החוזה ולפנות את הנתבע מהחנות לאלתר.

עוד נקבע כי החוזה החדש עם השוכר החלופי נחתם לאור בקשתו של הנתבע ובהסכמתו המלאה, עקב הקשיים הכלכליים אליהם נקלע, ורק לאחר שהביע את רצונו להפסיק את חוזה השכירות ביניהם, על כן חוזה השכירות עם הנתבע הסתיים בהסכמה והחלה תקופת שכירות חדשה. בנסיבות אלה חייב בית המשפט את הנתבע לפנות את החנות ולשאת בהוצאות משפט בסך כולל של 7,500 שקלים.

תא"ח 39194-12-14