הקונה עברה להתגורר בדירה לפני ששילמה את מלוא התמורה

דרגו את המאמר

בעלי דירה הגישו תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם למכירת דירה, עקב איחור בן 50 ימים של הקונה במסירת התמורה. מנגד טענה הקונה כי העיכוב נבע מנסיבות שלא היו בשליטתה, וביקשה להפחית את סכום הפיצוי המוסכם. בית משפט השלום בקריות נדרש להכריע בסוגיה זו.

בחודש אוגוסט 2011, בעלי דירה בנהריה חתמו על הסכם מכר עם הקונה. לפי ההסכם, הקונה התחייבה למסור את התמורה, עד סוף ינואר 2012. אולם בפועל התשלום האחרון נמסר באיחור של כחודשיים, רק בחודש מרץ 2012.

בעלי הדירה טענו כי הקונה הפרה את הסכם המכר, על כן דרשו לקבל את הפיצוי המוסכם, בגובה 10% משווי הנכס. בנוסף דרשו פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעיכוב בתשלום, ובגין עגמת נפש, לפיכך העמידו את סכום התביעה בסך של 86,000 שקלים.

הנתבעת עברה להתגורר בדירה שנמסרה לצורך שיפוצים בלבד

עוד טענו התובעים כי הדירה נמסרה לקונה, כשבוע לפני המועד המוסכם, על מנת שתוכל לבצע שיפוצים, אולם היא הפרה את החוזה, בכך שעברה להתגורר בדירה, לפני שהסדירה את מלוא התשלום.

מנגד טענה הקונה כי האיחור במסירת התשלום לרכישת הדירה, נבע מעיכוב בקבלת כספי תמורת דירתה שלה. לטענתה, היא ציפתה לקבל את הכספים עבור דירתה, על מנת להשלים את תשלום יתרת התמורה ולקבל חזקה במועד שהוסכם, בכדי להתחיל לבצע שיפוצים בדירה. לדבריה, התובעים פנו אליה, ומסרו כי הם פינו את הדירה מוקדם מהמוסכם, וציפו לקבל את התשלום.

הקונה הסכימה לפצות את המוכרים בשל איחור בתשלומי המשכנתא

הקונה ציינה כי כשבוע לפני מועד תשלום יתרת התמורה, נודע לה כי צפוי להיגרם עיכוב בהעברת הכספים, בשל נסיבות שלא היו בשליטתה. על כן היה פנתה מיד לעורך דין המתמחה בנדל"ן, שייצג את הצדדים בעסקה. במהלך הפגישה הסבירו בעלי הדירה, כי הנזק העשוי להיגרם בשל האיחור, הוא בגין המשך תשלומי המשכנתא, והיא הסכימה לפצותם בגין נזק זה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבלה השופטת את גרסת הנתבעת, לפיה התובעים פינו את דירתם לפני מועד הפינוי המוסכם, והיא קיבלה את החזקה בדירה לצורך שיפוצים בלבד, ולא עברה להתגורר בה, מכיוון שהיא ממילא לא נדרשה לפנות את דירתה עד לתשלום מלוא תמורתה. עם זאת נקבע כי הנתבעת איחרה בתשלום יתרת התמורה, במשך 50 ימים, ובגין הפרה יסודית זו זכאים התובעים לפיצוי.

סכום הפיצוי המוסכם בגובה 10% משווי הדירה הוא שרירותי ואינו סביר

בית המשפט התרשם כי בהתאם להסכם מכירת הדירה, בשווי של 650,000 שקלים, נקבע פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם, בגובה 10% מהתמורה, בסך של 65,000 שקלים. אולם קבע כי מדובר בסכום שאינו סביר.

השופטת ציינה כי התובעים מכרו את דירתם לצורך סילוק חוב המשכנתא, ולא לצורך קניית דירה חדשה, על כן שיעור הנזק הצפוי הוא מינימלי, ולא בגובה הפיצוי המוסכם, שנקבע באופן שרירותי, בסך של 10% מהתמורה. לכן לא מתקיים יחס סביר בין סכום הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי יש להפחית את הפיצוי המוסכם, ולחייב את הקונה בסך של 23,000 שקלים, בגין האיחור בתשלום התמורה, בצירוף הוצאות משפט.

ת"א 22134-04-13