האם המועצה המקומית גבתה מיסי ארנונה בניגוד לחוק?

דרגו את המאמר

חברה להלבשת וציוד ספורט, המנהלת את עסקיה בקרית עקרון, הגישה תביעה אזרחית נגד המועצה המקומית להשבת כספי ארנונה שנגבו על ידי הרשות שלא כדין, בין השנים 2006-2007.

מנגד טענה המועצה, כי היא קיבלה ממשרד הפנים אישור מיוחד להעלאת המס בשנים אלה, על כן יש לדחות את התביעה. בית משפט השלום ברחובות נדרש להכריע האם המיסים נגבו כדין, או האם יש להשיבם לתובעת.

המועצה ביקשה שתוספות המס שאושרו יחולו גם בשנים הבאות

בשנות המס 2004 ו- 2005 קיבלה המועצה המקומית קרית עקרון החלטה להעלות את הארנונה בשטחיה, על כן פנתה למשרדי האוצר והפנים בבקשה להטיל תוספת ארנונה בהתאם לחוק ההסדרים. משרד הפנים אישר את התקציב, למעט סיווג למגורים.

בתחילת שנת 2008, פנתה שוב המועצה למשרד הפנים וביקשה אישור להעלאה חריגה, לפיו תוספות המס מהשנים 2004-2005 יחושבו גם בשנים שלאחר מכן.

התובעת טענה כי הכללת תוספת המס לארנונה שאושרה לשנים 2004-2005, נעשתה בניגוד להלכה הפסוקה בשנים 2006-2007, ולכן עתרה לבית המשפט בבקשה להורות על השבתה.

מנגד טענה הנתבעת, כי היא פעלה כדין, מאחר ותקציבה אושר על ידי משרד הפנים, ואף ציינה שתקציב המועצה לא היה מאושר, לו היתה מפחיתה את תשלומי הארנונה, מכיוון שהתקציב לא היה מגיע לאיזון. עוד הוסיפה שיש לדחות את התביעה, מאחר וחלפו למעלה משבע שנים, ולפחות ביחס לשנת 2006 התביעה התיישנה בנוגע לארנונה.

יש הבדל מהותי בין העלאת מס להחלטה על תוספת הארנונה

בעת הדיון המשפטי, ציין בית המשפט כי הפסיקה מבחינה באופן חד משמעי בין יכולתה של הרשות המקומית להעלות את המס לשנים הבאות, במסגרת חוק ההסדרים, לבין ההחלטה על תוספת הארנונה, שהיא תקפה רק בתוך שנת הכספים בה התקבלה ההחלטה.

במקרה זה, תוספת המס לשנים 2004-2005 אושרה מכח חוק ההסדרים, על כן אין המועצה יכולה לשנות את בסיס המס לשנים הבאות בהתאם לפסיקה, ולא ניתן היה לאשר את עקיפת חוקי המס, גם אם בוצעו בשל שיקולים תקציביים, כפי שטענה הנתבעת.

עוד קבע בית המשפט, כי המועצה הגישה בקשה חריגה, והיתה מודעת לכך שפעלה בניגוד לחוק ובניגוד לכללים שנקבעו על ידי משרד הפנים, על כן היא אינה יכולה לטעון כי אין להשיב את הכספים שגבתה ביתר בניגוד לדין.

המועצה פעלה בניגוד לחוק על כי היא מחויבת להשיב את המס שגבתה ביתר

בנוגע לטענה בנוגע להתיישנות התביעה, קבע בית המשפט כי חיוב הארנונה לשנת 2006 הושת על התובעת בתחילת אותה השנה, והתביעה הוגשה בשנת 2013, על כן בהתאם להוראות חוק, התביעה אכן התיישנה, אולם התובעת טענה כי המכתב מתחילת שנת 2008, מהווה הודאה בקיום הזכות ויש בה כדי לחדש את תקופת ההתיישנות.

בעניין זה נקבע כי יש בהודאה אודות הגביה של תוספות המס לשנים 2004-2005 גם בשנים המאוחרות, די לבסס את זכות התובעת להשבת הכספים, מאחר שגבייה מעין זו הינה בניגוד לדין, בהתאם לפסיקה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המועצה תשיב לתובעת סך של 11,185 שקלים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, ובנוסף היא תישא בהוצאות משפט בסך של 2500 שקלים.

תא"מ 37494-07-13