פיצויים עקב איחור בהעברת תמורה למוכר הדירה

דרגו את המאמר

מוכר דירה הגיש תביעה לפיצויים נגד הקונה, בטענה כי היא הפרה את החוזה, וחל איחור של 37 ימים במסירת התשלום האחרון עבור הרכישה. בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

בסוף שנת 2013 נכרת בין הצדדים הסכם מכר על דירה בבאר שבע, על פי ההסכם שנערך בידי עורך דין, נקבעו מועדי תשלום התמורה, אשר עמדה סך הכל על סך 405,000 שקלים. המועד לתשלום האחרון לתשלום נקבע לחודש פברואר 2014.

הקונה הפרה את הסכם המכר, על כן היא נדרשת לפצות את המוכר

עוד נקבע בחוזה, כי על כל יום איחור בתשלום, הקונה ישלם קנס יומי בסך של 150 שקלים. ופיגור מעבר ל- 14 ימים ייחשב כהפרה יסודית של הסכם, ויזכה את המוכר בסך של 41,000 שקלים.

לטענת המוכר, התמורה שולמה לו באיחור של 37 ימים המהווה הפרה של הסכם המכר. על כן דרש מהקונה לשלם לו פיצוי בעבור כל יום איחור ולפצות אותו בגין הפרה יסודית של ההסכם.

השביתה במשרדי הטאבו עיכבה את שעבוד הדירה האחרת לצורך רכישת הדירה החדשה

מנגד טענה הקונה, כי האיחור בתשלומים נבע עקב שביתה שפרצה במשרדי הטאבו בכל חלקי הארץ, בתחילת חודש ינואר 2014 ונמשכה כשבועיים. על כן היא לא הצליחה להמציא אישורים שהיו דרושים לה לשם שיעבוד דירה נוספת שבבעלותה, כאשר היא תכננה לממן באמצעותה את רכישת הדירה החדשה.

לדבריה, היא היתה זקוקה לאישור אחד בלבד מהטאבו, על מנת לקחת משכנתא על דירה אחרת כדי לממן את העסקה, ולאור התורים האדירים שנוצרו בעקבות השביתה, ובשל החשש שייווצר איחור בתשלום התמורה, היא נעזרה בשירותיו של עורך דין, על מנת לזרז את הטיפול, והוא הצליח להשיג עבורה את האישורים הדרושים תוך ימים ספורים.

התובע לא אישר את העסקה בטענה כי הוא אינו יכול לסמוך על הקונה

מיד עם קבלת האישורים, הקונה העבירה אותם לידי התובע, אך הוא סירב לחתום על מסמכי המשכנתא, בטענה שאינו יכול לסמוך עליה. לאחר דיונים ממושכים, הסכים המוכר לחתום על המסמכים בתנאי שהקונה תפקיד מחצית מסכום התמורה בסך של 180,000 שקלים.

הקונה הצליחה לגייס את הסכום הנדרש, והעבירה אותו עוד באותו היום אל העורך דין, והתובע חתם על המסמכים, אך אז התברר כי אשתו לא חתמה עליהם, ורק לאחר מספר ימים הושגה גם חתימת האשה. על כן, לטענת הנתבעת, התעכב התהליך ויתרת התשלום הועברה רק בתחילת חודש מרץ 2014. 

מנגד טען התובע, כי גם הוא היה קשור בעסקה אחרת, ושעבוד הדירה שבבעלות הנתבעת, על מנת לממן את רכישת הדירה, לא היתה הבעיה שלו. לדבריו, הוא היה זקוק לביטחון כלשהו בכדי לחתום על מסמכי המשכנתא. עם זאת הוא לא הוכיח כי נגרם נזק כלשהו בשל האיחור בתשלום התמורה, והוא לא הציג כל הוכחה לאותה עסקה נוספת.

בתום הדיון השופט השתכנע כי הנתבעת פעלה בתום לב, מאחר והיא עשתה מאמצים רבים להתגבר על אותם מכשולים שעמדו בפניה, וקבע כי התובע היה זה שלא פעל בזריזות הראויה. על כן הציע לצדדים הצעת פשרה, אך התובע דחה אותה.

הנתבעת תשלם סך של 5,500 שקלים עבור 37 ימי איחור

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש לחייב את הקונה בסך של 150 שקלים בגין כל יום פיגור בתשלום ולא בסך של 41,000 שקלים, מכיוון שעל פי ההסכם שחתמו, איחור בתשלומים הנובע מעיצומים או שביתה לא יחשב כהפרה יסודית. על כן נקבע כי הנתבעת תפצה את התובע בסך של 5,500 שקלים עבור 37 ימי איחור, בתוספת של 1,000 שקלים בגין הוצאות משפט.

ת"ק 47241-05-14