ענישה וצו מנהלי בעבירות תכנון ובניה

דרגו את המאמר

תכנון ובניה - המלצה ששווה זהב / עו"ד רון שחר

מנסיוני מאוד הערכתי נאשמים שגם אם לא היה ממון בכיסם לשכור שירותי עו"ד ראו בעניין משימה – אוטודידקטים שיש ללמדה, וכמו שניגשים לכל נושא לא מוכר. הכינו שיעורי בית. מיום כזה בישיבה בצד ניתן ללמוד המון. כמעט בטוח שיימצא לפחות מיקרה אחד שיידון באותו יום הדומה אם לא זהה לשלך. מאותו תיק ודומיו תוכל ללמוד על אופיו של השופט וטיב פסיקותיו ואף תוכל על נקלה איזה טיעונים כדאי לטעון ואיזה לא, מה לומר כדי לקבל קנס נמוך יחסית ועוד.

ההליך הראשוני בתיק הינו הליך ההקראה – אליו מזומן הנאשם ע"מ ללמוד מפיו האם הוא מודה או לא מודה בעובדות ובעבירות המיוחסות לו. הודאה או כפירה. גם כאן זה בדר"כ שחור או לבן והשופט יטרח מן הסתם להדגיש זאת בפני הנאשם (יש לך היתר ביד או לא, אם לא – אם לא אז ימליץ שתודה וזהו).

הליך זה למרות היותו מיקדמי הינו חשוב ביותר וחורץ לא אחת גורלות ועל כן מומלץ לקיימו רק תוך ייצוג עו"ד המתמצא בתחום.

זאת שכן חזרה מהודאה לא תמיד אפשרית (אח"כ מתקשרים עם עו"ד שרואה, למשל, שקיימת ואפשרית טענת התיישנות וכו’ טענת הגנה אחרת, ולך תחזיר הגלגל לאחור).

בהליך של כפירה ידרוש השופט לא אחת ובהסתמכו על החוק הפלילי, כפירה מפורטת ולא כפירה סתמית וגם מסיבה זו נוכחות עו"ד חיונית.

בדר"כ לאחר ההקראה יידחה התיק למועד אחר לשם קיום הוכחות, במיקרה של כפירה, ולהכרעת הדין (אשם או זכאי) וגזר הדין (במידה ויימצא הנאשם אשם).
במיקרה של הודאה (רצוי כבר במסגרת הסדר טיעון בו מסכמים הצדדים כבר "בתמורה" להודאה גם את גובה העונש והקנס), מתקיים בדר"כ (אם אין הצדדים מבקשים אחרת) הליך הכרעת וגזר הדין באותו מועד. 

הסדר טיעון – ההליך השולט. 

לא רק בביהמ"ש האזרחיים הפכו המילים : פשרה והסדר למילים שולטות, כאשר מרביתם של תיקים אלה מסתיימים בפשרה ללא צורך בקיום דיון עיקרי בהם (הוכחות).
חוסכים זמן שיפוטי.

כאן, בממלכת המשפט הפלילי (תו"ב נקרא פלילי רך, אך עדיין פלילי הוא וכדוגמת רישום פלילי אליו התייחסנו בעבר) התובע איננו חופשי – וכפוף לפיקוח והנחיות הפרקליטות.

בטיעונים לעונש טענות שכיחות הן טענות בדבר מצב כלכלי קשה, חקלאי ששוב איננו יכול להתפרנס מיגיע כפיו וכו’.

פריסת הקנס

כדאי לבקש בנוסף גם פריסת הקנס לתשלומים, ואף לתשלומים מופלגים ובדר"כ בכך התובעים (גם הקשוחים שבהם) וביהמ"ש אינם מתנגדים.

עו"ד טוב לעולם לא ישכח במסגרת הטיעונים לעונש או בהנמקה לפני השופט ובקשתו לקבל את הסדר הטיעון (שהשופט איננו חייב לקבלו אם נראה לא סביר, ולא אחת גם זה קרה), לציין כי הנאשם הודה ובכך חסך מזמנו של ביהמ"ש הנכבד ומזמנם של הצדדים" והגם שהיו לו טענות להגנתו (העלאת טענות שמימלא ביהמ"ש לא היה מקבלם כי אחרת למה להודות לכתחילה) מבקש לקבל עליו הדין ולסיים ההליך. עוד יטען מן הסתם עורך הדין כי זו לנאשם פעם ראשונה בפני ביהמ"ש והנעשה נעשה עקב קשיי פרנסה ובהעדר ברירה וכי המדובר באזרח שומר חוק.

היכן שאין בעיה לקבל היתר (וגם לעיתים היכן שיש) ניתן לטעון גם שהנאשם לא ידע שנדרש היתר, טענה שאיננה יפה כטענת הגנה (והיות ו"אי ידיעת החוק איננה פוטרת") אך יפה להתחשבות בטיעונים לעונש.

על אחידות בענישה ואיחוד אישומים

קיימת לדאבוננו אי אחידות בענישה בין שופטים, וגם בין תובעים שונים המבקשים קנסות וענישה שונה זה מזה (בדר"כ עפ"י המזג השיפוטי של אותו שפט בפניו הם מופיעים ותוך יישור קו" עם פסיקותיו.

מטבע הדברים אין השופטים עשויים מעור אחד, ולעיתים בתיקים אזרחיים נמגיע המצב כדי כך שעוה"ד מנתבים תיקים לשופטים ובימ"ש ליברליים ונדיבים יותר .

הדבר לא בשליטתך, הנאשם, אך בבחינת "דע את האויב" כדאי שתתעניין בפני איזה שופט אתה עתיד להופיע. האם המדובר באדם בעל מזג (שיפוטי) נוח אם לאו, האם מחמיר הוא בעונש אם לאו, מהן הטענות ששופט זה אוהב לשמוע ומה לא וכו’.
רצוי לקחת עו"ד המופיע באולמו של שופט זה באופן תדיר והמכיר את עמדותיו, איזה טענות אוהב הוא לשמוע ועל איזה כדאי לוותר, עו"ד שמן הסתם יחס ביהמ"ש אליו "כעו"ד ביתי" יהיה אחר ומשופר יותר.

איחוד אישומים – לא אחת מוגשים כמה כ. אישום כנגד הנאשם, בין באותו עניין: עבירות עפ"י חוק התו"ב – בנייה ללא היתר או שימוש חורג, ובין בחוקים סמוכים וכגון תו"ב ורישוי עסקים. עניינו של ביהמ"ש לסיים ולהראות (לאלה שמעליו, ולאלוהי סטטיסטיקה) רקורד של עשייה וסגירת תיקים גבוהה עד כמה שניתן, כך גם של התובע.
במיקרה שכזה כדאי לך לאחד הדיון בכתבי האישום יחדיו – היות וכמעט תמיד העונש הכספי הכולל שיגזר ייפול לאין ערוך מהקנס שבחיבור כל אחד מהקנסות לו ניתנו בנפרד.

צווים מינהליים (צו הריסה ו/או צו הפסקה מינהלי) 

כאן נתן המחוקק כר נרחב לטעון כנגד צווים אלה, ולאור חריגותם (בהיותם צווים הניתנים למעשה ללא משפט!). מטענות פרוצידוראליות (העדר תצהיר מהנדס/חתימה וכו’, אי מתן פרטים מספקים של העבירה והנכס, טענות לזמן-שהוגש לאחר 30 יום וכו’), וכלה בטענות מהותיות.
פנייה לעו"ד המתמצא בתחום יכולה במיקרה זה במיוחד להציל גורלו של נכס/עסק פשוטו כמשמעו.

(הסדר טיעון אפשרי במיקרה שכזה, גם אם אין טענות של ממש כנגד הצו, הוא ב"המרתו" לכתב אישום רגיל לביהמ"ש. יצויין כי ממילא בחלק מהמיקרים מעדיפה הרשות לאשרר הצו המינהלי והפיכתו לשיפוטי בביהמ"ש ואיננה פועלת מכוחו קודם לכן, וחרף הסמכות שבחוק לעשות כן.